"לא סתם האוהדים קוראים לבלומפילד 'המקדש'"

רגע לפני השזרוע השנתי ולקראת השדרוג המקיף שצפוי לצאת לדרך בקרוב, מנהל האצטדיון היפואי, איתן שור, מסכם 15 שנות פעילות. "יש הרבה רגעים שלא אשכח לעולם"

אצטדיון בלומפילד הוא מהוותיקים בכדורגל הישראלי, וככזה נרשמו בו מספר רגעי שיא בלתי נשכחים. למעלה מ-15 שנה משמש איתן שור כמנהל האצטדיון, והחוויות ממשיכות להיערם. רגע לפני השזרוע שיוצא לדרך מסביר שור את התהליך, משתף בתהליכי העבודה ומדבר על האירועים שתמיד ילוו אותו.

שור התייחס תחילה לצורת העבודה ולאופן תפקידו כמנהל: "אופן תפקודי כמנהל אצטדיון כרוך באחריות ישירה בשלושה מישורים: אחריות על ניהול האחזקה, התפעול השותף וניהול אירוע בפועל. במהלך השבוע, צוותי האחזקה מטפלים בתיקוני שבר ונזקים שקרו במהלך המשחק ובתחזוקה שוטפת ומונעת. הדשא, שהוא למעשה הבמה המרכזית אליה כולם נושאים עיניים בכל אצטדיון, מטופל במסירות ובמקצועיות על ידי מנהל כר הדשא בעבודת קודש יום יומית. במסגרת המשחקים בליגות האירופאיות אנו מארחים את הצוותים הפרסונליים מאופ"א במשך שבוע ימים לפני משחק, ובשיתוף פעולה עם צוות האצטדיון אנו עמלים להתאים את האצטדיון לדרישות המקצועיות הרלוונטיות למשחקים אלו. לקראת כל משחק, מופע או אירוע מתקיימת במשטרה פגישה בהשתתפות כל גורמי האבטחה ובעלי התפקידים האחרים, כאשר כל מה שבאמת מעניין את כולם זה בטחון ובטיחות הקהל המגיע לאירוע ספורט כדי ליהנות וכדי לחזור הביתה בשלום. המשימה המוטלת על מנהל האצטדיון מורכבת ובעלת אחריות רבה, וכל דבר קשור בשני – החל מניהול האחזקה והתפעול השוטף, דרך אחריות כבדה לבטיחות המתקן בכל ההיבטים בתיאום עם משרד הכלכלה, תיאום עם המשטרה וכל גורמי הרישוי ועד לניהול ולתפעול ביום המשחק עצמו".

בלומפילד עבר מתיחת פנים משמעותית במהלך 15 השנים שהוא בבעלות העירייה.

"נכון. מאז שנת 2000, כאשר האצטדיון חזר לידי העירייה, הושקעו כמה עשרות מיליונים כדי להתאימו לרוח הזמן, לחוקי הבטיחות המחמירים, לדרישות חוק הספורט, המשטרה, האבטחה ותנאי רשויות הרישוי. כמו כן, השקענו באמצעים טכנולוגיים, כמו מצלמות טמ"ס ושערים אוטומטיים, בשיפור תנאי העבודה לצוותי השידור והמדיה המגוונים. במקביל נעשו השקעות רבות כדי לשפר את חוויית הצפייה ובעידוד הגעת נשים, ילדים ומשפחות".

57

מתי ייצא לפועל שיפוץ האצטדיון עליו מדברים בשנים האחרונות?

"סביב בלומפילד תמיד היה קונצנזוס על עצם היותו ייחודי ומיוחד. על כך מעידים השחקנים, האוהדים וכן נציגי אופ"א. כולם מסכימים כי קיימת באצטדיון אווירה אחרת, שונה ומיוחדת שלא דומה באצטדיונים אחרים – בארץ ובחו"ל. לא לחינם נוהגים אוהדי הכדורגל בארץ לכנות אותו 'המקדש'. יחד עם זאת, תנופת בניית האצטדיונים החדשים בשנים האחרונות אינה פוסחת עלינו והגיע הזמן לעלות מדרגה נוספת ולא להישאר מאחור. אני מאמין שבעוד שלוש שנים נשב באצטדיון גדול, חדיש ומרשים כפי שראוי לעיר תל אביב-יפו לקבוצות הבית שלה ולאירוח משחקים בינלאומיים בכל המפעלים, כולל משחקי נבחרת ישראל".

מהם ההבדלים בין המשחקים של הפועל, מכבי ובני יהודה?

"ההכנות מבחינה תפעולית אינן שונות מקבוצה לקבוצה. שיתופי הפעולה שלנו עם הנהלות הקבוצות ונציגי האוהדים מבורכים ואנו משתדלים לתת להם תחושה שביום משחק הופך האצטדיון להיות המבצר של כל אחת מהן. כך גם אופן ניהול המשחק שונה ובהתאם לצפי הקהל שמגיע ובכמות השערים שנפתחים. ישנה מורכבות גדולה בלהוות אכסניה לשלוש קבוצות בליגת העל: ישנם מחזורים רבים עם שני משחקים ביום, התחלופה בתווך בין המשחקים מהירה וכרוכה בעשרות אנשי צוות שעמלים לעמוד בלוחות זמנים בלתי אפשריים כמעט. בשעה וחצי צריך לצחצח את האצטדיון ולהכין שוב את כר הדשא למשחק השני, שלא לדבר על משחקי אופ"א בחמישי עם כל הכרוך בהכנות ובהקמות למשחקים אלו ומיד עובדים סביב השעון לפירוקים ותוך 48 שעות מחזירים את האצטדיון לקדמותו ומוכנים למשחק ליגה – גם אם זה דרבי גדול".

מה  אתה עושה במהלך 90 דקות המשחק?

"בצעירותי הייתי אוהד שמשון ת"א.  עם השנים ובעיקר בעקבות פרישתו של גידי דמתי האגדי, נעלמה שמשון וכיום היא הוקמה מחדש אי שם בליגה ג', ללא יומרות לחזור למרכז הבמה בכדורגל. על כן, חיידק האהדה כבה בי והסמל של שמשון הוא הדבר היחידי שנשאר בליבי. הכדורגל עבורי הוא משחק מרתק אבל מעל הכל הוא תחום תעסוקתי המקצועית ובכך אני מתווה את דרכי המקצועית".

במהלך משחק ולאחר וידוא ובדיקה מול אנשי הצוות שלי וכוחות האבטחה שהכול מוכן לפתיחת שערים, אני יושב במשרדי – על שולחני שני מכשירי קשר – האחד מול החפ"ק המנהל את הביטחון והאבטחה והשני מול אנשי התפעול והאחזקה בניהול הבטיחות. אני מקשיב לקשר, שומע את הבעיות, דואג שכל המערכות מדברות בשפה אחת ומסונכרנות בטיפול מהיר ויעיל בכל בעיה. אני מתערב רק במקרים קיצוניים ובקבלת החלטות יוצאות דופן, בדרך כלל כל הכוחות ובעלי התפקידים מסונכרנים ועובדים בשיתוף פעולה מלא וראוי לציון. בסוף כל משחק, ממולא דו"ח אירועים מפורט בחתימת מנהל האירוע, מנהל הבטיחות, המשטרה ומנהל האצטדיון. מבחינתי האירוע מסתיים שעתיים אחרי תום משחק, כאשר שכחה 'הסערה' והקהל התפזר בבטחה והגיע בשלום הביתה".

75

מה רגע הכי מרגש?

מחזור הסיום של עונת 2009/2010. מכבי חיפה בראש הטבלה עם 48 נקודות מגיעה עם אלפי אוהדיה לאצטדיון בלומפילד למשחק סיום העונה נגד בני יהודה, כאשר הכל תלוי בה. האצטדיון לבוש ירוק עם דגלים, בלונים, במה שמוכנה להרכבה מהירה, אווירת קרנבל חגיגית ביציעים וריח אליפות באוויר. בארון המשרד שלי מונחת אחת משתי צלחות האליפות שהוכנו בעוד מועד, הצלחת השניה היתה בטדי, שם התארחה הפועל ת"א אצל בית"ר. שניות אחרונות לפני תום תוספת הזמן בטדי, במצב בו חיפה אלופה, אנו מתחילים בהכנות להקמת הבמה בבלומפילד והקהל יוצא מגדרו במתח שיא – עד שמגיעה הדקה ה-92 בבירה. זהבי כובש להפועל, וברגע אחד הכל התהפך. דממה מבהילה השתלטה על בלומפילד, הלם מוחלט, מראות מצמררים של אוהדים מוכי הלם, בעוד בטדי הפועל ת"א צוהלת עם השריקה אך ממהרת להיצמד לדיווחי התקשורת ולהתעדכן בתוצאה מבלומפילד. עד שהגיעה השריקה לסיום והמחזה שנגלה לעיני היה אחת החוויות הגדולות וההזויות שחוויתי מקצועית. דרמה אמיתית: אוהדים ושחקנים הלומים, שחקני חיפה שרועים על כר הדשא מפורקים נפשית וממררים בבכי, האוהדים לא מסוגלים לעזוב את האצטדיון כשהם יושבים בהלם ביציעים חפויי ראש ומסרבים להאמין לדרמה הגדולה שנרשמה בדברי הימים של הכדורגל הישראלי. אליפות שהוכרעה בתוספת זמן, כאשר שיירות של אוהדים אדומים שיכורי אליפות עושים דרכם מטדי לכיוון אצטדיון בלומפילד לחגוג את האליפות המתוקה וחסרת הסיכוי. רגע שמח ועצוב – שמחה בלב עבור האליפות של הקבוצה הביתית שלי, וצביטה קשה בלב לאידם של החיפאים".

עונת השזרועים בעיצומה, ספר על התהליך.

"משטח הדשא בבלומפילד הוא גאוותנו ועליו אמון מנהל הדשא המקצועי שלנו, סרגיי, אשר קוטף מחמאות רבות מכל אנשי המקצוע מביני העניין. מי שהפליא בפרגונו לכר הדשא היה המנהל המקצועי של קבוצת ברצלונה, לאחר שזו קיימה אימון ראווה באצטדיון בשנת 2013. הוא תיאר את המשטח כשולחן סנוקר מפולס וציין בפנינו כי ראה הרבה מגרשים בעולם וזה אחד מהמשובחים בהם, תעודת כבוד ללא ספק.

לגבי תהליך השזרוע: מזג האוויר בארץ מאלץ אותנו לגדל שני סוגי דשא – הדשא הראשון הוא דשא קיץ שאותו שותלים פעם אחת בלבד, והשני דשא חורף שאותו זורעים כל שנה מחדש כמפורט: העונה נפתחת בסוף יולי עם דשא קיץ. עם תחילת החורף,בסביבות נובמבר, מקרקפים את הדשא הקייצי עד שמגיעים לחול וזורעים זרעי דשא חורף, כאשר שורשי הדשא הקייצי שנמצאים באדמה נכנסים לתרדמת חורף ולא מצמיחים עלים. מנובמבר ועד סוף העונה במאי משחקים על דשא חורף ואז שוב מקרקפים את דשא החורף ומאפשרים לדשא הקייצי ששורשיו קיימים באדמה תמיד, להתפתח ולהיות מוכן שוב לפתיחת עונה ביולי. שורשי הדשא החורפי אינם עמידים בקיץ ולכן כל שנה יש לזרוע זרעי דשא חורפי מהתחלה".

"לסיום, בנימה אישית, כולנו תקווה כי עם תנופת בניית האצטדיונים החדשים בכלל ובלומפילד בפרט, נרים את איכות הכדורגל בישראל רמה אחת מעל ונגיע להישגים ספורטיביים תוך כדי דגש על תרבות הקהל וכבוד מצידו למתקנים החדשים".

הוסיפו תגובה